החלטה בתיק ת"א 24113-06

1.      התביעה המתנהלת לפני הינה תביעה לנזקי גוף המתנהלת בעילה לפי פקודת הנזיקין. התובע טוען כי במהלך עבודתו בשירות הנתבעת נחשף לחומרים כימיים שונים אשר בגינם נגרמה לו מחלת סרטו העור.

2.      ביום 12.10.2010 מינתה כבוד השופטת מישורי אשר טיפלה בזמנו מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

3.      המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט נתן את חוות דעתו במסגרתה קבע כי אין קשר סיבתי בין חשיפת של התובע לחומרים כימיים למחלת הסרטן ממנה הוא סובל.

4.      במקביל להליך המתנהל לפני ניהל התובע בבית הדין לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי להכיר במחלתו כמחלת מקצוע. בחודש אוגוסט 2011, לאחר שהמומחה שמונה על ידי בית משפט זה נתן את חוות דעתו,  ניתן שם פסק דין המכיר במחלת התובע כמחלת מקצוע.

5.      ביום 8.1.2012 נעתרתי לבקשה להציג בפני המומחה מטעם בית המשפט את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין לעבודה לא לפני שהוריתי לתובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה  בשים לב לכך כי היה בפיו טענות עובדתיות נוספות באשר לתנאי עבודתו שזכרם לא בא בכתב התביעה.

6.      להשלמת התמונה  ביום 23.2.2012 התרתי לתובע לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף את העבודות הקשורות בניהול התיק בבית הדין לעבודה. הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית ומשלימה מטעמה המתייחסת לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין לעבודה.

7.      כעת מבקש התובע כי בפני המומחה מטעם בית המשפט יונח החלטת בית הדין לעבודה, חוות הדעת של המומחה שמונה בבית הדין לעבודה, פרוטוקולי דיון וכתב תביעה מתוקן בעת שישיב על שאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי הצדדים.

8.      הנתבעת מתנגדת להצגת התיעוד המבוקש בפני המומחה וטוענת כי ההחלטה אשר אפשרה התייחסות לחוות דעת של המומחה מטעם בית הדין לעבודה אפשרה עיון בתיעוד רפואי בלבד. התובע מנסה כעת להכניס בדלת האחורית את מסקנות וקביעות בית הדין לעבודה.

9.      תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:

"מומחה רפואי שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי לדרוש מבעל דין שיעמיד לבדיקה מי שטעון בדיקה לביסוס כתבי טענותיו; הוא רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד, לעיון ולהעתקה, את הרשומות הרפואיות הנוגעות למי שטעון בדיקה כאמור, והוא חייב לערוך בדיקה ולשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי כאמור, אם ביקש כך בעל דין, וכן לעיין ברשומות כאמור, אם הוגשו לו מטעם בעל דין."

10.  מלשון התקנה עולה כי המומחה רשאי לעין ברשומה רפואית או לשמוע דעתו של רופא. לכאורה מנוסח זה ניתן להבין כי המומחה מטעם  בית המשפט מוגבל אך ורק לעיון ברשומות רפואיות.

11.  אולם סברה זו הינה לדעתי לכאורה בלבד. לעיתים על מנת שמומחה רפואי יחווה דעתו בשאלה רפואית אמור לעמוד לנגד עיניו מסד עובדתי מסוים שאינו מופיע בתיעוד הרפואי. טול לדוגמא מומחה רפואי המתבקש להכריע בשאלה האם הפגיעה אשר חווה הנפגע מתאימות לנסיבות להם הוא טוען? למשל נפגע הטוען כי נפל בעת ירידה מרכב ואילו הנתבעת טוענת כי הוא נפל ממקום גבוה יותר כגון עץ? ברי כי על מנת שהמומחה יחווה את דעתו בשאלה צריך שתעמוד לפניו גרסת התובע כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה או בתצהיר נסיבות שאין חולק שאינם מהווים רשומה רפואית.

12.  טול מקרה בו התובע טוען כי נחשף לחומרים מסוימים, כמו בענייננו, אשר גרמו לו למחלת מקצוע. ניתן במקרים כגון אלו להציג בפני המומחה גרסה שהתובע מסר מחוץ לכותלי בית המשפט בה הוא מפרט את החומרים אליהם הוא נחשף.

13.  כמובן שהמומחה אינו מתבקש להכריע אם גרסאות אלו אמת אם לאו שכן הדבר מסור בסופו של יום לבית המשפט. יחד עם זאת, יש לסמוך על המומחה מטעם בית המשפט שהינו מומחה מקצועי ואובייקטיבי שידלה אינפורמציה מאותם מסמכים ויחווה את דעתו בשאלה המקצועית העומדת לפניו על מנת  לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה. וכפי שנפסק יש לסמוך על הידע וניסיון המומחה שידע לבדוק למיין ולסנן את האינפורמציה הנמסרת לו על סמך בדיקות שהוא ערך ועל סמך ההתרשמות המקצועית שלו (ראה: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. כריסטיאן שמור, פ"ד מט(4) 865, 874 - 875).

14.  ברי שהתשתית העובדתית אשר הייתה ביסוד חוות הדעת של כל מומחה טעונה כשלעצמה הוכחה, בדרכים המקובלות ובהתאם לדיני הראיות  עצם הסתמכות המומחה על נתונים עובדתיים במסגרת חוות דעתו אינה מהווה הוכחה לנכונותם.

15.  התקנות אינן מסדירות איזו אינפורמציה או מסמכים רשאי מומחה מטעם אחד מבעלי הדין להסתמך. לכן מומחה כזה יכול להסתמך על תיעוד שלא מהווה רשומה רפואית. כאשר מומחה מטעם בית המשפט מתבקש לשמוע את דעתו של מומחה מטעם אחד מבעלי הדין, בהתאם לאמור בתקנה 132 לתקנות סד"א, הרי המומחה הנוסף יכול להפנות את תשומת ליבו של המומה מטעם בית המשפט לראיות שעמדו לפניו לרבות ראיות שאינן רשומה רפואית. לכן בדרך זו פתוחה הדרך למומחה מטעם בית המשפט לעיין בתיעוד שאינו מהווה רשומה רפואית. לכו בשים לב לכך, ניתן להציג בפני מומחה מטעם בית המשפט קשת מסמכים רלוונטיים והעיון אינו מוגבל אך ורק לרשומה רפואית.

16.  התנגדות הנתבעת אף תמוהה בעיני ונגועה בחוסר תום לב לנוכח העובדה כי בפני המומחה מטעמה עמדו מסמכים שאינם מהווים כלל וכלל תיעוד רפואי. בפני המומחה מטעמה עמד "כתב תביעה", "מסמכים והעתקי מסמכים שונים מהמפעל" והוא אף הסתמך על עדות מנהל העבודה הממונה על התובע מר חסן שמה. היעלה על הדעת שהמומחה מטעם בית המשפט בהנחה שירצה לשמוע את דעתו של המומחה מטעם הנתבעת שלא יעיין באותם מסמכים? המומחה מטעם הנתבעת מצטט את עדות מר שמה בחוות דעתו ואין חולק כי חוות הדעת הוצגה בפני המומחה.

17.  והנה בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט מיום 23.2.2011 עולה כי עמדו מסמכים שאינם מהווים מסמכים רפואיים. עמדו לפניו תצלומי הוראות בטיחות של חומרים שונים.  עמד לפניו שאלון אישי מחברת דשנים שמתייחס למועד קבלת התובע לעבודה.

18.  צד אשר דורש כי רק תיעוד רפואי יוצג בפני המומחה עליו להתנהג בהתאם לדרישה זו ולגזור על עצמו התנהגות בהתאם לנורמה שהוא מבקש להציב בבחינת "נאה דורש נאה מקיים". הנתבעת בענייננו לא נהגה בהתאם לכלל זה ועל כן היא מנועה כעת מלהציב תנאים כאשר היא עצמה לא נהגה בהתאם.